מילר נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

זו בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (השופט אורי גולדקורן) מיום 10.2.14 לדחות את בקשתו של המבקש למנות מומחה רפואי בתחום האורטופדיה בתביעת פלת"ד. המשיבה מתנגדת לבקשה.

בתי המשפט נוהגים ביד רחבה במינוי מומחה רפואי בתביעת פלת"ד, לאור העובדה שזו הדרך היחידה העומדת בפני התובע להוכיח את נכותו. מנגד, לא כל בקשה למינוי מומחה תיענה, אלא רק בקשה העוברת את הרף של ראשית ראיה לנכות רפואית.

כעולה מהמסמכים שהוצגו על ידי התובע, התובע נפגע בתאונה בשדרות אבא חושי בחיפה ביום 8.8.12 בשעה 7.15. בשעה 11.08 פנה לחדר מיון בבית חולים כרמל, בו הוא עובד, ותלונתו היתה "היום בדרך לעבודתו היה מעורב בת"ד, כאשר לרכב שנהג בו נכנס רכב שני מאחורה. לא נחבל בראש. מיתלונן על כאבים בצוואר". בבדיקתו נמצא שהוא סובל מרגישות למישוש והגבלת תנועות בצוואר. נערך לו צילום, שלא הראה ממצאים פתולוגיים טריים. הוא נשלח למנוחה של 3 ימים בבית. המסמך הרפואי הבא הוא תעודה של רופא המשפחה מיום 16.8.12, לפיה אושרו ימי המנוחה שנרשמו לו במיון כרמל. באותו יום, אותו רופא שאישר לו את ימי המנוחה שכבר נגמרו 5 ימים לפני האישור, הפנה אותו לטיפול פיזיותרפי עקב כאבי צוואר, וגם רשם לו תעודת מחלה ליום אחד, הוא יום 16.8.12. אין שום ראיה שהמבקש הלך לקבל טיפולי פיזיותרפיה, והוא גם לא טען כך. המסמך הבא הוא חוות דעת רפואית של ד"ר מירית אסיאג, כירופרקטית מהמרפאה לטיפול בכאב במרכז רפואי סוראסקי בתל אביב, מיום 16.10.12, לפיה עקב התאונה סובל המבקש ממגבלה בטווחי תנועה של עמוד שידרה צווארי, רגישות, וכאבי ראש. הכירופרקטית המליצה על 18 טיפולי כירופרקטיקה, פעמיים בשבוע. ממצאים אלה הופיעו גם בתעודה רפואית של רופא המשפחה, מיום 18.10.12, המצטט מילה במילה את האמור בדבריה של ד"ר אסיאג, ומוסיף שהמבקש "קבל טיפול כירופרקטי". כאמור הטיפול הכירופרקטי הומלץ, אבל בודאי לא הספיקה הכירופרקטית לתת אותו לפי המלצתה עד יומים לאחר מכן. מאז ועד שנה לאחר מכן לא היתה שום בדיקה ושום טיפול. ביום 18.10.13, הומלץ למבקש שוב לפנות לטיפול פיזיותרפי, וממך מיום 11.11.13 עולה שבוצעו 3 טיפולים כאלה והמבקש קיבל הדרכה לתרגול בבית.

אלה כל המסמכים הרפואיים. המסקנה היא שמשך שנה לא הציקה למבקש כל בעיה בצוואר, ולמרות שהוא רופא העובד בבית חולים כרמל, לא פנה לשום טיפול. סמוך לתאונה הומלץ לו על ימי מנוחה ספורים וכעבור חודשיים על טיפולים כירופקרטיים, שלא עשה. לעומת זאת, נרשמה הגבלה בתנועות הצוואר ביום 8.8.12 וביום 16.10.12. למרות שלא היה כל טיפול בהגבלה זו, הגבלה זו היא ראשית ראיה קלושה המספיקה למינוי מומחה רפואי. אין מדובר בתלונות סובייקטיביות בלבד, אלא בהגבלה בתנועות שאובחנה על ידי רופא חדר מיון ביום התאונה ועל ידי כירופרקטית חודשיים לאחר מכן. אפשר, שפגיעות אלה חלפו לבלי שוב, וזו הסיבה לכך שהמבקש לא פנה לטיפול בפגיעתו, אבל גם זאת יקבע המומחה שיתמנה. כאמור, מדובר בראשית ראיה שלושה לנכות רפואית, המצדיקה את נשיאת שכרו של המומחה על ידי המבקש התובע.

המשיבה טוענת, כי פגיעות המבקש נובעות מנכות צמיתה שנגרמה לו בשל נפילה מסגווי שנה ושלושה חודשים לפני התאונה. גם זו שאלה שעל המומחה הרפואי להכריע בה.

אשר על כן, אני מקבל את הבקשה, דן בבקשה כבערעור, מקבל את הערעור ומבטל את החלטת בית המשפט קמא הדוחה את בקשת המבקש למינוי מומחה. בית המשפט השלום ימנה מומחה אורטופד שהתובע ישא בשכרו. בנסבות הענין, אין צו להוצאות. המזכירות תשיב למבקש את העירבון שהופקד.

ניתנה היום, כ"ב אדר ב תשע"ד, 24 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: